פורס כנף ועף לזמן אחר ולמקום אחר, אולי המקום זה אחד הנחלים שבצפון בדיוק יומיים אחרי שירדו בו גשמים רצופים שמילאו אותו עד הסוף והזמן, הזמן זה שנתיים וחצי בעתיד.
והנה אני רואה את עצמי מסתובב שם עם קבוצה של צעירים בני 17 בדיוק בטיול השנתי שלהם של כיתה יא', על ראשי מונח הכובע ועליו רקום הסמל של חובש קרבי ובצידו האחורי של הכובע רקום כמו כן השם, איליה...
נראה שכבר החלטתי מאני רוצה לעשות תקופה מסויימת לאחר השיחרור שלי, האם זה מה שאכן יהיה, אני לא בטוח למדתי כבר שלחיים שלי יש מסלול משלהם.
ככל שעובר הזמן בצבא ככה אני רואה את משאני יכול לעשות ואת משאני רוצה לעשות בשנייה שאשתחרר, זה לא שרע לי בצבא דווקא אני די נהנה עד כמה שזה נשמע מוזר.
בקורס חובשים מלמדים אותנו להסתדר במצבי לחץ כמו איבוד הפצוע שלך, והגרוע מכל ריבוי פצועים בשטח בזמן שאתה המטפל היחיד.
מלמדים איך לטפל בפצוע שסובל מהפרעות דחק פוסט-טראומטית ובקיצור "הלם קרב", אבל בחיים לא מזכירים את זה שאנחנו גם יכולים להכנס למצב הזה, או שכל כך בטוחים שזה לא יכול לקרות לנו, למרות הכל אני מסתכל על עצמי במראה ואני לא מסוגל לראת את עצמי בסיטואציה שבה אני סובל מהלם קרב אלה רק מצב שבו אני כמו מטומטם רץ בלי לבדוק אם השטח מספיק בטוח בשביל שאוכל לטפל בפצוע, ומבצע אינטובציה(פרוצידורה רפואית) לפצוע למרות שזה לא בסמכות שלי למרות שזה לא חוקי שאעשה זאת, ולמרות שלאחר מכן אני אמור להגיע לכלא.
אולי הרגע המפתיע היה לשמוע את אמא שלי תומכת במעשה הזה-כך חונכתי.
מקווה שבחיים לא אצטרך לבצע את אותם הדברים שאני עושה באימונים.
והנה אני רואה את עצמי מסתובב שם עם קבוצה של צעירים בני 17 בדיוק בטיול השנתי שלהם של כיתה יא', על ראשי מונח הכובע ועליו רקום הסמל של חובש קרבי ובצידו האחורי של הכובע רקום כמו כן השם, איליה...
נראה שכבר החלטתי מאני רוצה לעשות תקופה מסויימת לאחר השיחרור שלי, האם זה מה שאכן יהיה, אני לא בטוח למדתי כבר שלחיים שלי יש מסלול משלהם.
ככל שעובר הזמן בצבא ככה אני רואה את משאני יכול לעשות ואת משאני רוצה לעשות בשנייה שאשתחרר, זה לא שרע לי בצבא דווקא אני די נהנה עד כמה שזה נשמע מוזר.
בקורס חובשים מלמדים אותנו להסתדר במצבי לחץ כמו איבוד הפצוע שלך, והגרוע מכל ריבוי פצועים בשטח בזמן שאתה המטפל היחיד.
מלמדים איך לטפל בפצוע שסובל מהפרעות דחק פוסט-טראומטית ובקיצור "הלם קרב", אבל בחיים לא מזכירים את זה שאנחנו גם יכולים להכנס למצב הזה, או שכל כך בטוחים שזה לא יכול לקרות לנו, למרות הכל אני מסתכל על עצמי במראה ואני לא מסוגל לראת את עצמי בסיטואציה שבה אני סובל מהלם קרב אלה רק מצב שבו אני כמו מטומטם רץ בלי לבדוק אם השטח מספיק בטוח בשביל שאוכל לטפל בפצוע, ומבצע אינטובציה(פרוצידורה רפואית) לפצוע למרות שזה לא בסמכות שלי למרות שזה לא חוקי שאעשה זאת, ולמרות שלאחר מכן אני אמור להגיע לכלא.
אולי הרגע המפתיע היה לשמוע את אמא שלי תומכת במעשה הזה-כך חונכתי.
מקווה שבחיים לא אצטרך לבצע את אותם הדברים שאני עושה באימונים.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה